אירוע זה כבר הסתיים
לחצו כאן לצפייה בכל אירועי השבוע בירושלים >
ז'קלין רוז, במקור מלונדון, עלתה לארץ לפני עשר שנים לאחר שסיימה את לימודי התואר השני בלימודי איכות הסביבה באוניברסיטת לונדון. היא התחילה כמתנדבת בחברה להגנת הטבע, ומאז ז'קלין בנתה לעצמה קריירה בתחום הסביבתי, שכללה תקופה עם המרכז לאיכות הסביבה ויהדות במכון לב והמשרד להגנת הסביבה, לפני שחזרה לחברה להגנת הטבע כמתאמת המפה הירוקה.
מה הסיפור מאחורי המפה הירוקה? איך היא באה לידי קיום ואיך היא הגיעה לירושלים? המפה הירוקה היא קונצפט בינלאומי. זה החל בניו-יורק, המטה הנוכחי של המפה הירוקה, בערך בשנת 1995 ומאז הרעיון התפתח עד כדי כך שכיום ישנן כמעט 450 מפות ירוקות רשמיות שמוכרות באופן בינלאומי ברחבי העולם. המפה הירוקה היא ניסיון למפות את כל האתרים החברתיים, התרבותיים והסביבתיים שלא ניתן למצוא במפת התיירים הרגילה.
המפה הירוקה של ירושלים החלה בערך בשנת 2002, לאחר שהחברה להגנת הטבע שמעה אודות המפה הירוקה של טורונטו וחשבה שהרעיון יתפוס בארץ. התחלנו לאסוף מידע בשנת 2003 והשקנו את האתר בשנת 2006. המפה הירוקה של ירושלים היא המפה הירוקה הראשונה בארץ. למעשה, זו המפה הירוקה הראשונה בכל המזרח התיכון. נכון לעכשיו ישנם תכנונים ליצור מפות ירוקות לראשון לציון ולתל אביב, אך כרגע אנחנו עדיין המפה הירוקה הבודדה בישראל.
למי מיועדת המפה הירוקה? מה היא מנסה לעשות? המפה הירוקה היא גם לתושבים וגם לתיירים, לאנשים שרוצים ללמוד איך להנות מהעיר בדרך ידידותית לסביבה ולאנשים שנמצאים הרבה בעיר שמחפשים לעשות משהו קצת שונה. יש אתרים במפה הירוקה שלא תמצאו בשום מקום אחר. לדוגמא, המפה הירוקה כוללת מסלולי אופניים בעיר, ירידי תרבות, וגינות קהילתיות. אנחנו מנסים לשים דגש על הפעילויות המקומיות שאנשים אולי לא מודעים לקיומם. יש יותר מ-850 אתרים שונים שרשומים במפה, ובגלל שזו מפה מקוונת היא מאוד דינמית והיא תמיד מתעדכנת, על ידי מתנדבים רבים. אם משהו שם לב שאתר מסויים נסגר או שאתר חדש נפתח, אנחנו יכולים לעדכן את המפה מבלי לחכות לדפוס הבא.
מהן מחשבותייך בנושא הצמיחה ארוכת הטווח של ירושלים? מבחינת הצמיחה של ירושלים, אני חושבת שצריכה להיות תכנית-אב אמיתית בשביל התפתחותה של העיר. מה שקרה עד עכשיו בירושלים זה שהכל נעשה קצת מזה וקצת מזה. היתה לנו תכנית תעבורה, תכנית בניין, תכנית ירוקה, במקום תכנית אחת שרואה את העיר בשלמותה, באופן הוליסטי.
הרבה מהתכניות שקיימות לירושלים הן מאוד ישנות. יש לנו תכניות בנות 10, 15, 20 שנה, תכנונים שמעולם לא הושמו אך עדיין קיימות ומשפיעות על תכניות הבניה החדשות. חייבים גישה אחת, ברורה והוליסטית להתפתחות העיר. ברגע שהעירייה תבין את הצורך בזה, יהיו שינויים עצומים בעיר. אנחנו לא נהיה חייבים לדאוג שכל פיסה ירוקה תישמר, כי יהיה חזון כולל לאיך העיר אמורה להיראות.
כפעילים בנושא איכות הסביבה, עלינו להבין שירושלים לא תחזור לאיך שהיא היתה לפני 90 או 100 שנה. יש לי תואר בכלכלה. אני יודעת שאנו חיים בעולם מודרני ושאנו צריכים להתחשב בנושאים של היום. אני חושבת שהיינו מוכנים לוותר על פינה ירוקה פה ושם אם אנחנו יודעים שיש תכנית כוללת שמכבדת גם את האזורים הירוקים. אם אנחנו יודעים שלעיר אכפת מהאיזורים הירוקים שלה, לא היינו צריכים להילחם על כל אחד.
האם שמת לב לקשר בין הגדילה במודעות סביבתית בירושלים בשנים האחרונות לבין גדילה ביוזמות השונות שלכם? אני לגמרי חושבת שנקודת מפנה עבור החברה להגנת הטבע בירושלים היתה ביטול תכנית ספדי- גם מבחינת הגברת המודעות של הירושלמים וגם מבחינת המקום של החברה להגנת הטבע בקהילה. ההצלחה שלנו בהבסת הפרוייקט הזה בהחלט העלתה את הפרופיל של החברה להגנת הטבע בירושלים.
עד לנקודה הזו, אנשים רבים עדיין חשבו שהחברה היא סוג של ארגון שמציל פרחי בר ומתעסק לרוב באקולוגיה וטבע. אך למעשה, החברה בירושלים והמפה הירוקה בירושלים מנסים ללמד את הירושלמים לחיות בצורה נתמכת בעיר, ואיך אפשר להנות מהעיר בצורה בריאה וידידותית לסביבה.
אילו סוגי תוכניות מריצה החברה להגנת הטבע בירושלים ומי- בגדול- משתתף בהם? אילו פלגים באוכלוסייה מפתיעים אתכם בעניין שיש להם בפרוייקטים שלכם, כשאולי הייתם חושבים שהסביבה היא לא בראש מעייניהם? אחד מהפרוייקטים הגדולים שלנו הוא הגינון הקהילתי. יש לנו כמעט 25 גינות ברחבי העיר. יש לנו גם בני ובנות שירות לאומי, שעובדים על פרוייקטים קהילתיים. יש לנו מספר תכניות אחרות, כולל פרוייקט הסרטה בטלוויזיה הקהילתית ותכניות לתלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים.
ובנוגע לשאלה מי מגיע לאירועים, יש כל כך הרבה אנשים שמגיעים שאני חייבת לומר שזה שילוב של תושבים מקומיים ומתנדבים. יש לנו תלמידי חו"ל שכאן לחודש, סטודנטים באוניברסיטה העברית לשנה, אזרחים ותיקים, דוברי רוסית ואנגלית. מטבע הארגון שלנו כולם, לא משנה מי, נמשכים אליו. אנחנו רואים את כולם- מאנשים שיש להם תשוקה לאיכות הסביבה לאנשים שסתם רוצים לצאת לסיור.
עם זאת, אנחנו רואים פחות עניין מהמגזר החרדי והערבי. אני חושבת שזה בגלל שיש פחות מודעות לסביבה בקהילות האלה, למרות שהקהילה החרדית הופכת ליותר מודעת בשנים האחרונות. יש עכשיו תכניות שקהל היעד שלהן הוא הקהילה החרדית, כמו שומרה. אפילו יש לנו גינה קהילתית בשכונה החרדית רוממה. כשאנחנו פועלים מול החברה החרדית אנחנו משתמשים בטקסטים שהם מבינים. יש לשנו פרוייקט יהדות והסביבה, בשם רוח הסביבה. לקהילות חילוניות, אנו משתמשים בסביבה כדרך לחקור את הטקסטים היהודיים, ובקהילות החרדיות ההפך: אנחנו משתמשים בטקסטים יהודיים כדי לעורר מודעות לסביבה, להראות שזה לא רק רעיון של המאה ה-20 אלא משהו מקובע בחשיבה היהודית.
איך יראה יום ירוק אידיאלי בירושלים, מבחינתך? איפה היית אוכלת? מה היית עושה? הייתי מבקרת בעמק הצבאים, מול צומת פת, ואז הייתי כנראה עוצרת בגינה קהילתית- אחת הטובות היא בוסטן ברודי בקטמון. הייתי בטוח אוכלת בווילג' גרין. הייתי קונה במחנה יהודה ונוסעת באופניים או בתחבורה ציבורית. אחזקת רכב בירושלים נהייתה בלתי אפשרית, שבדרכו זה דבר טוב כי זה מכריח אנשים להשתמש בתחבורה אלטרנטיבית. אני חסידה גדולה של תחבורה אקטיבית, שפירושו להעביר את עצמך ממקום למקום, בין אם מדובר באופניים, רולר-בליידס, הליכה או ריצה. עלינו לעודד אנשים לפעול כך יותר.
למעלה מ-2000 כתבות והמלצות
חברת התיירות "סמארט תור" מתחדשת במתחם משודרג להשכרת אופניים ממגוון...
המקום הטוב ביותר לחוות את הקסם של ירושלים, את ההיסטוריה והייחודיות...
רק במזרח התיכון יכול גרגר החומוס הקטן לעלות לדרגת מלך הקטניות. בעוד...
המקום הטוב ביותר לחוות את הקסם של ירושלים, את ההיסטוריה והייחודיות...
יש ימים שכל מה שרוצים לעשות זה להישאר בין הסדינים, לשבת על ארוחת בוקר...
באופן תיאורטי זה אפשרי לבקר בירושלים מבלי ללכת לעיר העתיקה, אבל אם...
הצבא צועד על קיבתו, אבל הירושלמי לא צועד בכלל לפני שהוא טועם משהו...
רק במזרח התיכון יכול גרגר החומוס הקטן לעלות לדרגת מלך הקטניות. בעוד...
ירושלים היא מעל לכל עיר של רוחניות ותרבות כיאה לבירת ישראל, ועל כן התייר...
לא נמצאו תוצאות להצגה
Text text text
|
||