דרכים רבות לבקש סליחה בירושלים

החגים הממשמשים ובאים עלינו לטובה נותנים לירושלים את ההזדמנות להוכיח את עצמה בתחום שאנחנו בדרך כלל נוטים לחלוף על פניו מבלי משים: בקשת מחילה. ממש לפני שראש השנה ויום כיפור עוטפים את העיר באדרת החגים, המסורת היהודית עתיקת היומין של סליחות, או תפילות לבקשת מחילה, ממלאים את האוויר הירושלמי ושירתם קורעתם הלב משכיחה דוחקת הצידה את תלאות היום יום.

בשנים האחרונות, המוסדות התרבותיים בירושלים עלו על טרנד הסליחות והציעו לציבור הירושלמי פרשנויות שונות למסורת כמו למשל זמרים המשלבים נגיעות של רוק עם פיוטי קינה וסליחה, מדריכי סיורים המובילים תיירים סקרנים מרחבי העולם דרך חצרות בתי כנסת ירושלמים בשביל הצצה נדירה אל תוך קהל המאמינים, והרצאות שמציעות הסברים ותובנות על המסורות והמנהגים בימים הנוראים. השנה נרשמת המשכיות לתופעה הזו והעיר מציעה מגוון הולך וגדל של אירועים הקשורים לימי התשובה.

מוזיאון מגדל דוד ערך לאחרונה סיור סליחות בעיר העתיקה בשילוב עם החיזיון הלילי האור קולי, כאשר השילוב בין הסיור לחיזיון האור קולי נועד להצביע על הקשר שבין התפילות ובין הגעגועים והפיוטים שהשתרשו במסורת היהודית של אלפיים שנות הגלות. מוזיאון ארצות המקרא, גם כן, עשה מחווה למסורת ימי התשובה עם קונצרט סליחות מיוחד שהשתלב בליין אפ של סדרת המוזיקה של מוצאי שבת.

בשני לספטמבר, התזמורת האנדלוסית מביאה את סיבוב ההופעות הארצי "אדון הסליחות" אל בית שמואל עם קונצרט מיוחד, וכשבועיים לאחר מכן ב -14 לספטמבר, במתחם הרכבת הישן ישנו עוד אירוע הנקרא אדון הסליחות שמתווסף על רפרטואר מכובד שהועלה במתחם הקיץ, אם כי הפרטים המדויקים של אירוע זה עדיין לא אושרו. יומיים לאחר מכן, בכיכר ספרא תתארח גם כן התזמורת האנדלוסית במופע הכולל תזמורת, זמרים ומופע תיאטרון.

עם זאת, האדון האמיתי של ימי התשובה הוא בית אביחי שמארח בין קירותיו בשנה השלישית ברציפות את פסטיבל הפיוט (פיוטי סליחה הנם למעשה חלק קטן בלבד מקנון יהודי של הפייטנות הדתית). הפסטיבל שחוגג את עליית הפופולריות של מסורת הסליחות יימשך ארבעה ימים מתוך עשרת ימי התשובה, בכל יום מספר אירועים וקונצרטים הקשורים לימים הללו.

עוד בחודש יוני, כאשר הופיעה התזמורת הירושלמית החדשה בפסטיבל ישראל תחת המשבצת של "מוזיקת עולם", גו ירושלים דיברה עם המנהל של התזמורת ועם אחראי על פסטיבל הפיוט, יאיר הראל. אך, תופעת הסליחות הולכת וצוברת פופולריות כאטרקציה תיירותית ושונה באופן מהותי מ"מוזיקת עולם" באופן שבה היא פונה אל הציבור הרחב.

עם זאת, כשזה מגיע לפסטיבל הפיוט בבית אביחי, הראל שואף ליצור אווירה המשלבת בין השניים: "להפוך את הפייטנות לחיה ורלוונטית לכלל הציבור זה משהו אחד", הוא אומר, "אך לעשות זאת בצורה שמכבדת ומוקירה את העושר והאיכות הגלומים במסורת הסליחות, איננו מוכנים לוותר על כך".

הפסטיבל מעלה ומציג קולות, רעיונות ופיוטים שונים. הרפרטואר כולל מקהלות מאירופה, צפון אפריקה ואף זרמים ים תיכוניים של יהדות, חזנים מכל רחבי ירושלים, ומוזיקה מקהילות יהודיות באפגניסטן, פקיסטן, הודו, הבלקנים, לוב, תימן ועוד.

‫"‬אלו אנשים שיכולים להעריך את האיכות הזו, וגם לבנות עליה בצורה מכובדת", הראל מוסיף ואומר על האומנים המופיעים, שהתאספו מכל הקצוות המוזיקליים, ולהם רקע במוזיקה מזרחית אתנית, מוזיקה קלאסית, ואפילו מוזיקת ג'ז. כמו כן, הראל אומר כי כל הופעה בפסטיבל תשלב בתוכה אלמנטים שעדיין לא נשמעו בעבר.

הפסטיבל, ברוח ירושלמית אמיתית, משלב ידיים עם תיאטרון ירושלים, שם יעלה קונצרט חגיגי בשילוב עם חג המוזיקה הישראלית, פסטיבל מיינסטרים עכשווי קלאסי. כמו כן, יעלה מופע גם מחוץ לבית הכנסת הקורדי ברשי בנחלאות בשביל לתת למשתתפים בפסטיבל אפשרות לראות ולחוות פייטנות סליחות בסביבה אותנטית. במסגרת הפסטיבל יוצעו גם סדנאות להבנת וכתיבת פיוטים.

"זהו אינו מוזיאון חי, אלא משהו שנשמר" אומר הראל. הוא מאמין כי מסורת הפיוט משתרעת הרחק מעבר לגבולות הזמן, מכיוון ש"היא בנויה רובד על גבי רובד בצורה שמאגדת את כל הספקטרום של החיים היהודיים - האומה, המשפחה והתפילה".