סמלים, סימנים ומשמעות השפה בתערוכה החדשה במוזיאון מגדל דוד

אילולא בריאתה של המילה הכתובה,  שלפי מחקרים רבים נולדה לפני כשלושת אלפים ושבע מאות שנה בכנען הקדומה, לא הייתם יכולים לקרוא את המשפט הזה. מוזיאון מגדל דוד חנך תערוכה חדשה הנקראת "אות ועוד - סיפור האלפבית", שמספרת את סיפורו של הטקסט, התפתחותו לאורך השנים, והקשר בין השפה הכתובה וירושלים עיר הקודש. 

עם הדגש החדש שבתי הספר והאוניברסיטאות מעניקים לבלשנות ולמחקר השפה העברית, כחלק מהוראותיו של משרד החינוך, התערוכה על השפה במגדל דוד נראית כצעד טבעי ביותר; ובייחוד לאור העובדה שהמוזיאון ממוקם ממש ליד שער יפו, הכניסה העיקרית אל העיר העתיקה, שם נשמעות ומדוברות מדי יום אינספור שפות על בסיס יומיומי. 

האוצרת הראשית של מוזיאון מגדל דוד, רנה סיון, מומחית לתחום המורשת התרבותית, עובדת עם המוזיאון מאז פתיחתו עוד בשנת 1989, ולאורך השנים הייתה מעורבת באינספור יוזמות שימור ויוזמות ארכיאולוגיות בארץ ובחו"ל המרחיקות עד קייפטאון, טרינידד ומלגה. סיון מציגה טיעון מנצח למעמדה של ירושלים כמרכזה הלשוני של העולם, הן בעבר והן כיום. "הרבה מן השפות שכבר אינן מדוברות היום בשום מקום בעולם, עדיין חיות בירושלים", היא מציינת. "הכניסה הסורית האורתודוכסית עדיין מתפללת בארמית, הכנסייה היוונית עדיין מתפללת ביוונית עתיקה, והכנסייה האתיופית בגאז". 

כמובן שכולנו מודעים למעמדה הוותיק של ירושלים כביתם של דוברי העברית והערבית, אבל ההיסטוריה של ירושלים שנכבשה בידי כל כך הרבה תרבויות היסטוריות הופכת את העיר למוקד בעל מרקם עשיר של שפות וטקסטים. "כל סיפור של ירושלים שלוב בשפה, והסיפורים הם אינסופיים", אומרת סיון. "כאשר הרומאים כבשו את ירושלים, הם הטביעו לטינית על המטבעות, למרות שהלטינית מעולם לא אומצה כשפה הרשמית". 

למרות שהתערוכה מביטה אחורה אל שחר עלייתה של השפה הכתובה, הטכנולוגיה שמשמשת למען סיפור הנרטיב משתייכת בהחלט אל המאה העשרים ואחת, עם סרט אנימציה, ומשחק בו תוכלו ליצור לעצמכם הירוגליף מקורי משלכם. בחלק אחר בתערוכה אנימציה ממוחשבת מדגימה כיצד האותיות שינו את צורתן לאורך השנים, והמבקרים יכולים ליצור משפטים משלהם בשימוש בסמלים הדומים להירוגליפים הקדומים, באמצעות בחירת סמלים שבהם הם יוכלו להביע מילים שונות. 

סיון מספרת לירושלים ברשת כי "במצרים הקדומה, פותחה מערכת של הירוגליפים, בה אנשים נהגו להשתמש בסמלים כחלק מהשפה הכתובה, אבל אלו לא היו מדויקים, והאנשים לא תמיד הצליחו להבין אחד את השני. בסיני ובכנען הקדומה, נמצאה בפעם הראשונה הדרך להתאים בין צליל המילה לסמל שלה, כך שהאותיות הראשונות והשפה הכתובה הראשונה פותחה כאן ובסיני בסביבות 1,700 לפני הספירה. כיום, אנחנו באופן מסוים חוזרים אחורה, ומשתמשים יותר באייקונים ובסמלים בכדי להביע את עצמנו, עם פייסבול, אי מיילים ומסרונים. אנחנו חוזרים לשפת הסימנים". 

התמונות של התערוכה והמיצגים באדיבות מוזיאון מגדל דוד.