הברים הירושלמים מוסיפים נגיעות אומנות ויזואלית לתרבות חיי הלילה

בחודשים האחרונים מתפתחת בירושלים מגמה טרנדית ואומנותית, ברים ומסעדות של חיי הלילה הירושלמיים החלו לארח תערוכות אומנות, ולעשות שימוש במרחב הבר או המסעדה להציג את יצירות האומנות באור ירושלמי אחר. בקיץ האחרון בר הקסטה (בר רטרו מבית היוצר של הבעלים של הסטארדאסט והתקליט) ארח תערוכת ציורים של האמנית המקומית ארין צופף. בו בזמן, המיה בר (אם עדיין לא ידעתם, על שמה של הדמות מיה וואלאס מספרות זולה) הציג תערוכה משלו "תמונות, ציורים, והאנשים שביניהם" עם עבודות מאת יעל אגור אורגל ורחל מזרחי. 

אם אתה אמן מורעב, גם ללחם וגם לקהל רב שיסתכל על עבודות האומנות שלך, ולא רק לאנשי החברה הגבוהה שמזדמן להם להגיע לגלריות ולמוזיאונים מדי פעם, כנראה שבר ירושלמי הוא מקום טוב להתחיל ממנו. בעבור מנהלי הברים והמסעדות בירושלים שמחפשים להעלות את האיכות של המקום שלהם, או לפחות לספק לקהל נושאים לשיחה כשהקוקטיילים לא מספיקים - תערוכות אומנות בהחלט משנות את שם המשחק. 

נראה שבירושלים החלו להיטשטש הקווים והגבולות בין חיי לילה פרופר ובין תרבות גבוהה. אחד מהסממנים למגמה הזו היא גלריית הסאונד הירושלמית שמציגה תערוכות סאונד - מושג חדש ומרגש בסצנת האומנות, ופותחת את שעריה רק בשעה 20:00 בערב. ליד גלריית הסאונד, מוסד ירושלמי ותיק שתורם גם הוא לתרבות הלילית לא פחות - בר האוגנדה המחתרתי, על כיסאותיו הגבוהים תוכלו למצוא מספר לא קטן של בצלאלניקים ואנשי אומנות על סוגיהם ומיניהם השונים. 

בקולוני, שהוא למעשה גם סלון, גם בר וגם מסעדה, הקירות מארחים תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים ובינלאומיים. התערוכה הראשונה של המקום נפתחה בערב השקה בינואר, 2011, עם תערוכה של הצייר והפסל הארמני בומנטס, שעבודותיו חוקרות מרקמים, צורות, צבעים ואור דרך פריזמה של נושאים הלקוחים מעולם האגדות הקסום והפנטסטי. העבודות של בומנטס הוצגו בתערוכות ברחבי אירופה וברית המועצות לשעבר. 

מנהלת השיווק של הקולוני עדי טלמור מספר לירושלים ברשת שהמפגש של הקולוני והאומנות התרחש בגלל "שרצינו ליצור אווירה מסוימת למען הלקוחות שלנו, והאומנות תורמת לאווירה הזו." 

זה שם את הקולוני ברובד אחר, הקולוני אינו רק מקום לאכול או ליהנות בו. "אנחנו רוצים שהלקוחות שלנו יבואו לקולוני לראות שהוא לא רק מסעדה - אלא מוסד קולינרי שיש לו הרבה יותר מה להציע מעבר לאוכל ולשתייה," אומר טלמור. "אנשים שאוהבים אמנות מתחברים לאומנות, אנשים שאוהבים אירועים מתחברים למסיבות. אנחנו רוצים שאנשים שמגיעים לקולוני יוכלו להנות במקום ביותר מדרך אחת." 

אבל טלמור מכיר בכך שהוא גם נותן במה וחשיפה לאמנות ולאמנים. "יותר מ-10,000 אנשים מגיעים לקולוני בכל חודש, כך שהתערוכות הללו מאד עוזרות לקידום האמן - על זה אי אפשר לשים תג מחיר. התערוכות גם מושכות לקולוני אנשים שמגיעים בכדי להתרשם ולראות את התערוכה ושואלים האם גם את העבודות שלהם ניתן להציג במקום, זה נותן באז למקום." 

גם בטוביה ערכו ערב פתיחה לתערוכות אמנות מתחלפות בינואר 2011, בהשתתפותו של דוד סוזנה, המנכ"ל של הגלריה הירושלמית. בטוביה התערוכות מתמקדות בעבודות אומנות של אמנים עולים צעירים. הבעלים של הטוביה יעקב בנניקה מספר לירושלים ברשת ש"כולנו רוצים לקדם אמנות ותרבות בירושלים, וזה נהדר. בטוביה אנחנו מקדמים ספציפית עבודות של אמנים צעירים, אנחנו נותנים להם במה ומספקים להם את החלל שכרגע חסר להם." 

בנניקה מכניס את חלל התערוכה לקונטקסט רחב יותר של מאמציה של ירושלים לשמור על קהילת האמנים בעיר פעילה. "ירושלים היא מקום נהדר, והרבה אנשים רוצים להגיע לכאן, ואני מאמין שאנחנו צריכים לשקוד על פיתוח התרבות בעיר," הוא אומר. "התרבות בירושלים כוללת הרבה דברים. אני מנהל בר, אז אני עובד דרך הבר, ועושה את מה שביכולתי בכדי לקדם תרבות ירושלמית."