פיאמנטה והגיטרה משלהבים את הרוחות בבלייז בר בירושלים

אחרי כמה עשרות שנים בניו יורק, הגיטריסט המוכשר, יוסי פיאמנטה, חזר לאחרונה לגור בארץ הקודש, ולא סתם, אלא בבירתה - ירושלים. אחרי שהשתקע בירושלים, פיאמנטה מצא בית לכשרונו בבלייז בר, שם הוא מופיע על בסיס שבועי, וכבר מתחיל להיות נושא שיחת היום בקרב קהילת המוזיקה הירושלמית. 

פיאמנטה שקיבל את הגיטרה הראשונה שלו לבר המצווה מדודו, הוא מוזיקאי שלימד את עצמו ועיצב לעצמו את סגנונו המיוחד. הכשרון שלו קנה לו מקום באחת מלהקות צה"ל. ב 1976, פיאמנטה קנה את עולמו, וגם את אגדת הג'אז סטן גטס, שהביא את הישראלי הצעיר לארה"ב, שם הוא נשאר שנים טובות וארוכות, ובסס לעצמו מוניטין כווירטואוז מוזיקלי ורוחני, ושם דבק בו הכינוי "ג'ימי היהודי". 

כשזה מגיע למוזיקה שלו, לקריירה שלו ולהחלטתו להשתקע בירושלים מבחינה אישית ומקצועית, פיאמנטה מדבר בלהט על ירושלים. "חזרתי מכיוון שאבא שלי היה זקוק לי", פיאמנטה מספר לירושלים ברשת. "בינתיים, הוא נפטר, אבל אני החלטתי להישאר כאן. אני רוצה להישאר ולגור בירושלים. התחתנתי כאן, אני שוכר דירה בנחלאות. אני לא מעוניין בארה"ב יותר". 

אלו בהחלט חדשות טובות לבעלי הבלייז בר, בית חם למוזיקה חיה ולמופעים ירושלמים צעירים ומוכשרים, שנפתח ב-2009. הבר המצויד היטב מארח הופעות רוק'נ'רול חיות בכל יום מימות השבוע, וזה כולל ג'אם סשן בלוז בכל יום רביעי, וערב במה פתוחה בכל יום שני. פיאמנטה שבימים אלו מופיע על בסיס שבועי בכל יום ראשון בבלייז, עד להודעה חדשה לפחות, סוגר את פינת לו"ז ההופעות השבועי, ומוסיף לו קצת בשר (ורוח).

"המנהל שלי סיפר לי שהבעלים של הבלייז בר שמע עליי והתעניין בי", פיאמנה מסביר לירושלים ברשת. "אז הלכתי לשם וראיתי שזה מקום טוב. אני מנסה להגיע לכל אוהב מוזיקה [בהופעות שלי שם], ולמקד את עצמי לכיוון הישראלים. רוב הקהל שלי הוא אמריקאי מכיוון שהייתי שם הרבה שנים, והרבה אנשים כאן לא מכירים אותי. עבר הרבה זמן מאז שהייתי מוכר כאן. פעם הייתי מאד פופולרי כאן, אבל אנשים שכחו אותי. עברו 32 שנים, האנשים שהייתי עובד איתם פעם לא יודעים שאני כאן, ולא יודעים מה אני עושה. למעשה, זה כאילו שאני מתחיל שוב בפעם הראשונה [עם ההופעות בבלייז]". 

ההזדמנות לנגן בירושלים על בסיס שבועי עבור פיאמנטה היא מעין התגלות. "אני דור 14 בירושלים," פיאמנטה מספר. "אני חוזר לשורשים שלי. אני נהנה מאד לדבר עם אנשים בעברית ולא לשבור את השיניים באנגלית. כל מה שאני יכול לומר הוא, שאני עושה חיים מטורפים כשאני עומד שם ומנגן. לא יכול להיות יותר כיף מזה. אף אחד לא אומר לי מה לעשות. אני מנגן מה שבא לי לנגן. אי אפשר לבקש יותר מזה. בדרך כלל, אני עובד עבור כסף וצריך להשביע את רצונו של לקוח מסוים, אם זה בשמחה או בהופעה. כאן אני מנגן בשביל עצמי. טהור. 100%, 24 קאראט. ונראה שהקהל שלי נהנה מזה בכל שבוע". 

מוזיקאים יהודיים מזוקנים - או מזוקנים לשעבר - מככבים בחדשות לאחרונה, ולפיאמנטה גם יש משהו להוסיף על זה. "עבורי אין הבדל בין החוץ ובין הפנים. אני מנסה בכל הכוח להקרין החוצה את מה שאני מרגיש בפנים, וההפך". 

תמונתו של יוסי פיאמנה והגיטרה שלו באדיבות Keyed In, מתוך וויקימדיה, תחת Creative Commons License.