המוזיאון לאמנות האסלאם

נפגשים בשישי: שיחי גלריה במוזיאון לאמנות האסלאם

דיאלוג בין שני חוקרים העוסקים באסלאם על גווניו, שידברו על הנושאים המוצגים בתערוכת הקבע. הסדרה הינה פרי שיתוף פעולה בין המוזיאון לאמנות האסלאם למרכז לבציון לחקר האסלאם באוניברסיטה העברית.  עורכי הסדרה: ד"ר ליאת קוזמא וד"ר תאופיק דעאדלה – החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, האוניברסיטה העברית בירושלים.

המפגשים כלולים במחיר הכניסה המוזל למחזיקי כרטיס ירושלמי!

26 בפברואר 2016
צדיק יסוד עולם: השיח' הסופי בחברה המוסלמית של ימי הביניים
 

מנחים: ד"ר מיכאל אבשטיין- החוגים ללימודי האסלאם והמזרח התיכון ולשפה וספרות ערבית- האוניברסיטה העברית. מר' אור אמיר- דוקטורנט בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון 

בדומה לצדיק ולמקובל ביהדות, גם השיח' הסופי באסלאם זכה במרוצת הדורות (ועדיין זוכה) למעמד נעלה בקרב חסידיו ובקרב מעגלי מאמינים רחבים יותר. מהו סוד כוחם של השיח'ים הסופים וכיצד כוח זה בא לידי ביטוי בתחומי החברה והפוליטיקה? במפגש נסקור תפיסות רעיוניות קלאסיות בדבר מעמד השיח' ונשוחח על ביטוייהן ההיסטוריים, בדגש על ארץ ישראל.

11 במרץ 2016  

בגדי המלך החדשים: איראן בין מזרח ומערב (במאות ה-19-20)

מנחים: אילי מירון - דוקטורנטית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב וחוקרת אמנות מוסלמית. ד"ר סיון בלסלב  - עמיתת פוסט דוקטורט באקדמיה ע"ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים וחוקרת היסטוריה של מגדר באיראן המודרנית.
 

החל מסוף המאה ה-18, התעצמו הקשרים שבין איראן תחת שלטון השושלת הקאג'ארית ובין מדינות שונות באירופה. אנשי החצר, דיפלומטים, סוחרים, אמנים, וסטודנטים נחשפו בקצב הולך וגובר לרעיונות, אורחות חיים וחפצי אמנות שמקורם באירופה והחלו לשלב אלמנטים מערביים בתחומי חייהם השונים. בהרצאות יידונו השפעתם של הרעיונות החדשים על נושאי הציור וסגנונו באמצעות הצגת קופסאות עטים איראניות מעוטרות בציורים. קופסאות העטים שתוצגנה הינן חפצים מסורתיים, ייחודיים ובעלי משמעות באיראן. בנוסף, נדון בשינויים באופן בו התלבשו, התגלחו ודיברו גברים איראניים שנסעו כסטודנטים לאירופה, ובחזרתם ייבאו עמם לאיראן אופנות ודרכי התנהגות שאתגרו את החברה המסורתית במדינה

15 באפריל 2016          

רקמת חיים על דרך המשי - יהודי אפגניסטן באלף שנות חיים
 

מנחים:  אופיר חיים - דוקטורנט באוניברסיטה העברית. צילה זן-בר צור - חוקרת את הפולקלור של הנשים האפגאניות
 

לפני שנים ספורות החלו להופיע בשוק העתיקות טקסטים בעלי אופי יהודי שמקורם בצפון-מרכז אפגאניסטן. מרבית הטקסטים נכתבו בפרסית באותיות עבריות (פרסית-יהודית). בשל כך, זכו טקסטים אלה לכינוי "הגניזה האפגאנית". טקסטים אלה הם עדות מיוחדת במינה על יהודי אפגאניסטן במאה האחת-עשרה, שאין ידוע עליהם רבות. בשיח יוצגו מגוון טקסטים מארכיון זה והמידע שניתן לדלות מהם וכן מסורות אוראליות של נשים יהודיות אפגאניות במחצית הראשונה של המאה ה-20 על הציפור כמשל לחיים.