עבודות אנימציה ווידאו ארט לרגל יום השואה והגבורה

מעשה הזיכרון

עבודות אנימציה ווידאו ארט

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה

1.5.2011, 20:00, סינמטק 1

הכניסה חופשית

ביה"ס מוסררה ע"ש נגר וסינמטק ירושלים מציינים את ערב יום השואה בהקרנת סרטי וידאו ארט ואנימציה.

התכנית כוללת אמנים אשר משתמשים בחומרי ארכיון וחומרים היסטוריים בעבודותיהם. הם נעזרים בחומרי גלם מארכיונים ציבוריים וחלקם מסתמכים על מקורות פרטיים. כל אחד מבטא את זיכרון השואה בדרכו הייחודית תוך הרחבת גבולות הזיכרון מעבר להתרחשות ההיסטורית או לעדויות אישיות.

אוצרות: דניאלה תורגמן, אילנית קונופני.

דובר: אבי סבג - מנהל ביה"ס מוסררה ע"ש נגר

הסרטים שיוקרנו:

20:00

להסתובב במעגל, מרסל אודנבך,  גרמניה, 2009, 16 דק'

מחקר חזותי של המאוזוליאום במאידנק. האנדרטה ממוקמת בראש גבעה הנשקפת אל משרפת המחנה לשעבר ומכילה את אפרם של קורבנות הנאצים שנרצחו במחנה.

"השעון" מאת ליאור פינסקי - מוזיקה ווידאו, 10 דק'

סטודנטים מהמחלקה למוסיקה חדשה בבית הספר מוסררה ע"ש נגר מבצעים מופע מוסיקאלי על רקע הקרנת יומני קולנוע נאצים.

יצירה זו, שנכתבה במיוחד עבור ערב יום השואה האלטרנטיבי בסינמטק ירושלים, משלבת קטעים ערוכים מיומנים מוקלטים של הצבא הנאצי, ומוזיקה מודרנית, שנמזגים בה המוכן והמאולתר, כך שכל ביצוע שלה יוצא שונה ומיוחד. במהלך היצירה קוראים חברי האנסמבל את פתיחת הסיפור "השעון" לק. צטניק, ומשתמשים באותיות הסיפור כהנחיות לנגינה. היצירה מדברת על האבסטרקט והמרומז, בוידאו כמו במוזיקה. 

הייתי ילדה של ניצולי שואה, אן מארי פלמינג, קנדה, 2010, 16 דק'

סרט אנימציה הבוחן את הטאבו סביב טראומת דור שני אשר מובילה אותנו להבנה אוניברסאלית יותר של החוויה האנושית. 

אינטרגנום, ניק פוקס-גייג, קנדה, 2010, 7 דק'

וישי 1942. האוכלוסייה בצרפת תחת איומו של הכיבוש הנאצי. אדם אחד מנסה להתנגד לשיטה המושחתת ויוצר שרשרת דרמטית של מאורעות. מבוסס על סיפור חייו של האקר המחשבים הראשון, רנה קרמיל.

אמנות מנוונת חיה, יעל ברתנא, ישראל, 2010, 5 דק'

עבודת אנימציה המבוססת על ציור של האמן הגרמני אוטו דיקס, שנכלל בתערוכה "אמנות מנוונת", שהציגו הנאצים בשנות ה-30, וככל הנראה הושמד בידיהם. נכי המלחמה של דיקס נושאים בגאון ואף מייצרים בגופם "אמנות מנוונת חיה" ובכך מצהירים על ניצחונם ועל כוחה של האמנות. באדיבות האמנית וגלריה זומר לאמנות עכשווית.

,Audi HBE F144 מירוסלב באלקה, פולין, 2008, לופ - מוקרן בכניסה לאולם 

 תיעוד ביקורו של החשמן יוזף רצינגר, היום האפיפיור בנדיקטוס ה-XVI, במחנה הריכוז אושוויץ לפני כמעט שלושים שנה. באמצעות תצלומי סטילס מטושטשים שצולמו ככל הנראה בטלוויזיה במעגל סגור, הצופה עוקב אחר תנועת מכונית האאודי השחורה של האישיות ברחבי המחנה, כשהוא עצמו אינו נראה, אלא רק קבוצת אנשי הביטחון המלווים בהליכה את תנועת המכונית. 

21:30

 שתיקת הארכיון, יעל חרסונסקי, גרמניה/ישראל, 88 דק'

הסרט בוחן באופן מעמיק את היחס המתעתע שבין זיכרון - אמת , ותיעוד (צלום) באמצעות סיפור הפקתו של סרט התעמולה הנאצי הארוך והמשמעותי ביותר שהופק בגטו וורשה, במאי 1942, זמן קצר לפני שליחת רוב תושבי הגטו להשמדה בטרבלינקה. אותו סרט תעמולה הינו ללא ספק המסתורי מבין אלה ששרדו לאחר המלחמה בארכיון הסרטים של הרייך השלישי: זהותם של יוצריו מעולם לא נודעה, כמו גם הסיבה להפסקת הפקתו בטרם הושלמה עבודת עריכתו. באמצעות חשיפת סיפור עשיית הסרט ועימות הדימויים עם עדויותיהם של ניצולים שהיו עדים לצילומים ברחובות הגטו, קטעי יומני תושבי הגטו היהודים, שחשפו את תחבולת הבימוי, ופרוטוקול חקירה נדיר של אחד הצלמים הנאצים שעמדו מן הצד השני של המצלמה המתגלה כאן לראשונה, חושף הסרט, כבפעולה ארכיאולוגית שכבה אחר שכבה, מציאות מורכבת וקרובה יותר לזוועה עליה רומזים הדימויים. בכך מערער הסרט את ביטחונו של הצופה באמת המוצגת לפניו, אך בו בזמן מגלה את כוחם העדותי של חומרי הארכיון המצולמים, מבעד מסך המניפולציה הקולנועית. זוכה פרס ון ליר לסרט תיעודי - פסטיבל ירושלים 2010.