האופרה הישראלית והתזמורת הסיפונית ירושלים - ליטורגיקה משלנו

דבוז'ק בשירים תנכיים, רוול בנעימות יהודיות ובלוך "עבודת הקודש"

האופרה הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור יקדישו את הקונצרט הבא בסדרה הליטורגית ל"ליטורגיקה משלנו"- יצירות של גדולי המלחינים הנוגעות ושואבות השראה ממקורות יהודיים.

על הקונצרט ינצח פרדריק שזלאן, שהתחיל לכהן כמנהל האמנותי החדש של התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור ומי שאמון על הניהול המוסיקלי של פסטיבל האופרה היוקרתי בסנטה פה בארצות הברית. בעבר כבר ניצח פעמים מספר על הפקות האופרה הישראלית. יחד עם שזלאן ישתתפו בקונצרט: מקהלת הקיבוץ הארצי, המקהלה הקאמרית רמת גן והסולנים: איילה צימבלר וגיא מנהיים.

הקונצרט יתקיים ביום רביעי 11.1.12 בשעה 20:00 באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים וביום ראשון 15.1.2012 בשעה 20:00 בבית האופרה-המשכן לאמנויות הבמה ת"א. בקונצרט יבוצעו היצירות הבאות: דבוז'ק - שירים תנ"כיים, רוול - שלוש נעימות יהודיות, בלוך - עבודת הקודש.

בלוך - עבודת הקודש
המלחין ארנסט בלוך כתב את עבודת הקודש לבקשת ראובן רינדר, שהיה החזן של בית הכנסת עמנואל בסן פרנסיסקו. הרעיון בהזמנת היצירה היה שהיא תהפוך לתפילה הרשמית בבתי הכנסת הרפורמיים בארצות הברית, מכיוון שבלוך בחר להלחין את היצירה לטקסטים מהסידור שכולם בשפה העברית, הביצוע כתפילה בבתי הכנסת הרפורמיים בהם התפילה מתנהלת ברובה באנגלית, לא התקיים. היצירה מתחילה עם "מה טובו אהליך יעקב", וממשיכה עם קטעים ידועים מהתפילה כמו "שאו שערים ראשיכם", "עץ חיים היא למחזיקים בה", ו"צור ישראל". את עבודת הקודש מבצעים בעיקר באולמות הקונצרטים ברחבי העולם. בלוך עצמו אמר על עבודת הקודש: "היצירה היא הרבה מעבר לתפילה היהודית. זהו שיר קוסמי המאדיר ומהלל את כוחות היקום הטקסט שחיפשתי מאז היותי בן עשר, חלום של כוכבים וכוחות קוסמיים, עוד מלפני שהעולם נברא, זהו טקסט ותחושה שביני לבין האל".

דבוז'ק - שירים תנ"כיים
דבוז'ק הלחין את "שירים תנ"כיים לזמרת מצו סופרן ותזמורת" בין השנים 1892 - 1895 בעקבות מותם של שני מלחינים אותם העריץ, צ'ייקובסקי וגונו וכן בעקבות מותו של ידידו הטוב, המנצח הנס פון בלו. הידיעות שהגיעו ממולדתו על מחלתו הקשה של אביו, אשר נפטר יומיים לאחר שבנו השלים את כתיבת המחזור, גם הן השפיעו על מצב הרוח הקודר הכללי של דבוז'ק בעת ההיא. כאשר המוות ריחף מעליו והקיף אותו, פנה דבוז'ק לתנ"ך, והפעם לספר תהלים. הפסוקים בהם בחר נעים מפסוקים קודרים להמנוני תהילה, ממזמורי כעס וייאוש למזמורי תקווה. יצירה זו אינה דתית באופייה ומעבירה בראש ובראשונה את היופי המלודי ואת הקווים ההרמוניים והפשוטים האופייניים לכתיבתו של המלחין.


רוול - שלוש נעימות יהודיות
כמו מלחינים רבים אחרים במאות ה-19 וה-20 גם רוול חיפש חומרים עממיים שונים להלחנה ובמסגרת מחזורי שירים מלאומים שונים הלחין גם את שלוש הנעימות היהודיות. הוא לא היה המלחין הראשון ולא האחרון שפנה למורשת המוסיקלית היהודית הרחבה כשהוא הוקסם מהעושר המלודי של השירים והנעימות האלו. בתוך השירים השיר האידי הידוע, "מאירקה, בני" וגם עיבוד של רוול לנעימת הקדיש הידועה.

זמר הטנור הישראלי גיא מנהיים יהיה הסולן ב"עבודת הקודש". מנהיים מופיע באופן קבוע בהפקות האופרה הישראלית ובעונה זו משתתף בהפקות עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני, לוצ'יה די למרמור, כרמן במצדה וריגולטו. הוא מופיע בקביעות בהפקות אופרה בבתי אופרה מובילים בגרמניה כולל בית האופרה של פרנקפורט ומרבה להופיע בקונצרטים המשלבים את עולם המוסיקה הקלאסית עם עולמות מוסיקליים אחרים כולל קונצרטי חזנות שונים.

זמרת המצו סופרן הישראלית איילה צימבלר, שתבצע את היצירות של דבוז'ק ושל רוול, היא מהסולניות המובילות של האופרה הישראלית והופיעה לא מזמן בתפקיד לולה בקוולריה רוסטיקנה ובהמשך העונה תשיר בין השאר את קרולקה בינופה, את סוזוקי במאדאם בטרפליי ואת מרצדס בכרמן במצדה.

בביצוע עבודת הקודש תשתתף מקהלת הקיבוץ הארצי והמקהלה הקאמרית רמת גן.

יום ד' 11.1.12, בשעה 20:00

התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור אולם הנרי קראון, ירושלים

מידע נוסף וכרטיסים: התזמורת הסימפונית ירושלים

1-700-70-4000, www.jso.co.il וגם בקופת התיאטרון

מחיר: 170/ 150 ש''ח