פאטמה אבו-רומי - "בין כאב ליופי"
אוצר התערוכה: פריד אבו שקרה
מנהלת אומנותית: רחל חסון
מצבה הטראגי של האישה הערבייה הוא הנושא המרכזי בעבודתה של האמנית פאטמה אבו רומי. אף-על-פי שרבים מן הדיוקנאות שהיא מציירת הם דיוקנאות עצמיים, אבו-רומי אינה מדברת על עצמה אלא על הנשים הערביות בכלל.
היא מביעה את התנגדותה לדיכוי ולקיבוע מעמדן ויוצאת נגד הדיעות והמוסכמות,המונעות מן האישה לפצות פה מבלי לקבל רשות מהאדון, הבעל או מהמבוגר במשפחתה.
הרעלה, ה-'חיג'אבּ', המעוטרת והמקושטת בחרוזים ובאבני קריסטל, היא בעיניה סמל למחסומים הרבים שהחברה מציבה לפני האישה-כיסוי שמעלים אותה וגילום של הניגוד בין היופי לכאב. יופי עוצר נשימה מכסה בעבודותיה את כל העוולות הללו, את סערת הכעס וההתקוממות הפנימית. בחוש אסתטי מדויק, בפלטת צבעים רגישה, בחומרים עשירים וביד אמן היא מטלטלת את המתבונן בין עצב לשמחה, בין מרירות למתיקות, בין הזוהר לדהוי ובין הבדיה למציאות -ומכריזה על מלחמה.
בתיאור דיוקנו של אביה היא מקצינה את דמות הפטריארך עד לכדי היפוך מוחלט -כמלך שהודח מכיסאו או כגבר שאיבד את כוחו, כאשר מבטו מושפל מטה וצעיף נשי מכסה את פניו.
בציוריה היא מצליחה לבטא את האני שלה כאישה, ומשכילה למסור את מסריה הנוקבים נגד קיפוח הנשים ונגד הבעלות עליהן. עבודתה האמיצה והחושפנית, היפה והמרדנית, מבקשת לעורר ביקורת חברתית בכוונה, על-מנת לבנות חברה מתוקנת יותר
קווים לדמותה של האמנית
פאטמה אבו רומי, נולדה בטמרה, שבגליל המערבי, בשנת 1977. את דרכה האומנותית התחילה בשיעורי ציור ורישום ומצאה עבודה כעוזרת בסטודיו לפיסול.
בשנת 1998 סיימה לימודי הנדסאות במכללת "מאר-אליאס", שבאעבלין, והמשיכה את לימודיה במכללת "אורנים האקדמית לחינוך" (2005-2001), שם זיכה אותה פרויקט הגמר שלה במלגת הצטיינות ביצירה. מעמד זה נתן אות לשנים הבאות שעמן הגיעו פרסים ומלגות נוספים.
עם סיום לימודיה, השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות (2011-2005) ובשנת 2011 הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה, "סיפור אישי", בגלריה לאמנות באום אל-פאחם. כעת, מציגה אבו רומי את תערוכת היחיד השנייה שלה - "פאטמה אבו רומי - בין כאב ליופי", במוזיאון לאמנות האסלאם.
|
Text text text
|
||
