הר הבית

מידע כללי

אין עוד מקום בעולם המצית נאמנות פנאטית כמו הר הבית. אין עוד מקום שגורם לכאלו סכסוכים, רטוריים ופיזיים גם יחד. אין עוד מקום המעורר כזו מחלוקת. ואין מקום קדוש ממנו, כך אומרים.

המישור הצנוע בלב ירושלים הינו מרכזה הרוחני של האמונה היהודית כבר שלושת אלפים שנה, והינו מקום חשוב בקדושתו לאמונה האיסלמית מאז הכיבוש האיסלמי את ירושלים בשנת 638 לספירה.

הר הבית הוא מקום משכנם של שני בתי המקדש, הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך והשני שנבנה על ידי שבי גלות בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול. הבית השני הוחרב בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים. הוא גם, על פי המסורת האיסלמית, "המסגד הקיצון" הרמוז בקוראן ממנו עלה הנביא מוחמד השמימה בתום המסע הלילי. המוסלמים ניקו את האשפה מהר הבית, דאז מזבלה עירונית, ובשנת 687 לספירה החלה עבודת הבניה על כיפת הזהב, שנבנתה מעל הסלע ששימש בסיס לקודש הקודשים. בצידו השני של ההר הם בנו את מסגד אל אקצא (בערבית אל אקצא פירושו קיצון, או מרוחק ביותר).

למרות שהר הבית בא בידי שלטון ישראלי לאחר מלחמת ששת הימים, מספר מניעים והתחשבויות פוליטיות הובילו לכך שהשליטה במתחם הר הבית הועברה לידי הווקף המוסלמי.

ביקור בהר הבית יכול להיות קשה, ודורש תכנון מראש. למוסלמים הגישה הכי נוחה להר הבית, אך לבני דתות אחרות- ובייחוד יהודים- העלייה להר הבית מורכבת יותר. ישנן שעות ביקור לתיירים, אך אלה משתנות הרף ובלי הודעה מראש לפי שינויים במצב הביטחוני. לתיירים הכניסה למסגד מותרת, אך עליהם להשיל נעליהם בכניסה כאות כבוד למקום.

הגישה לשאר הר הבית אסורה. קבוצות יהודים דתיים לעיתים מתארגנות ועולות להר, אך דואגות להישאר בתחום קטן ומוגדר כדי שלא לדרוך במקום בו היה קודש הקודשים. ליווי מטעם הווקף נמצא עימם, כדי לוודא שלא יתפללו- מכיוון שכל תפילה לא מוסלמית אסורה לפי חוקי הווקף, כמו כן ספרי תפילה לא מוסלמים.

למידע נוסף על סיורים בירושלים