מגרש הרוסים

מידע כללי

ירושלים הייתה תמיד עיר רב-תרבותית, מכיוון שיש לה נציגויות מכל עמי העולם, ואחת השפות שלבטח תשמעו בחנות או מעבר לבית קפה היא רוסית.

רוב דוברי הרוסית של ירושלים המודרנית הם עולים חדשים, הרבה מהם עלו בשנות ש-90 המוקדמות לאחר התפרקות ברית המועצות. אך לא תמיד כך היה: לפני מאה שנה יותר השפה הסלאבית שהדהדה על אבני ירושלים היתה מפיהם של אלפי הצליינים הרוסיים שעלו לירושלים כל שנה, במיוחד בתקופת הפסחא, ומהכנסייה העירונית שנוסדה למענם.

הבנייה של מגרש הרוסים, הרבה מחוץ לחומות בצפונה של רחוב יפו המודרני, החלה בשנת 1860, והמתחם כלל בסופו של דבר הוסטלים לגברים ולנשים, קונסוליה רוסית, קתדרלה אורתודוקסית, מסיון ובית חולים.

הרשויות העותומאניות גרשו את הרוסים בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ולאחר קריסת האמפריה העותומאנית השתלטו רשויות המנדט הבריטיות על המתחם. הם קראו לו בשם חדש, מרכז ענייני הבריטים בירושלים, ושינו את הבניינים למשרדים, תחנת משטרה, וכמובן כית כלא, בו כלאו את פעילי המחתרות (שעדיין פעיל כיום, בתור מוזיאון).

לאחר הקמת המדינה הממשלה החזירה את השליטה במתחם לרוסים, ואז קנתה את הנכסים מלבד הקתדרלה ועוד בניין נוסף בשנת 1960. רבים מהבניינים נהיו לביתם של רשויות ממשלתיות שונות, כולל המשטרה ובית משפט השלום, ולב המתחם לאט אבל בטוח הפך למרכז חיי לילה ירושלמי במשך שנות ה-90.

עם זאת, עד שנת 2006 אזור חיי הלילה היה לגמרי לשומם, מכיוון הנסגר על ידי העירייה ויועד להיות מרכז קניות ומגורים יוקרתי בסביבת הקמפוס החדש של בית הספר בצלאל לאומנות (עדיין בבנייה).