למרות שלהר הבית נוכחות מרשימה בעיר והינו נקודת מוקד של ירושלים ושל העולם, רוב הדרו נחבא מהעין, קבור מתחת לפני האדמה מתחת לעפר וחצך כיבוש בידי אויבים וכיבוש חסר הרחמים של הזמן.
חלק ממכלול התת קרקעי של בית המקדש הוא סדרת קמרונות שנקראים בדרך כלל אורוות שלמה, שם שניתן על ידי הצלבנים שלקחו את המקדש מידי המוסלמים במאה ה-11, שהניחו שהשימוש העיקרי של החדרים היה לסוסיו של המלך שלמה. במציאות, המבנה מתוארך לתקופתו של הורדוס, שיזם פרוייקט ענק במאה הראשונה לפני הספירה לחדש ולהגדיל את שטחי הר הבית והמקדש שמעליו. הורדוס נתקל בבעיה בפינה הדרום מזרחית, היכן ששסלע-האם במקום נמוכה מהמפלס של ההר. הורדוס, כרגיל בלתי ניתן להכנעה, ייבא ערימת עפר ענקית לאזן את המשטחים ובנה מעליה את המבנה, כדי לתמוך בחומה בפינה זו. מבנה זה הפך לאורוות שלמה.
האבירים ממסדר הטמפלר שיכנו במקום את סוסיהם, אך כשהם גורשו מהמקום האורוות שכנו בתרדמת עד לשנת 1996, כשהווקף, הכוח השולט הבר הבית, הפף את האורוות למסגד תת קרקעי עצום. האורוות, והמסגד שעכשיו פועל מתוכו, נמצאים בסכנת קריסה תמידית, מאחר והווקף חופר חפירות מקיפות. חפירות אלו כבר השמידו ענתיקות יקרות מפז מהתקופה התנ"כית, והן גונו על ידי רשויות ארכיאולוגיות בינלאומיות כנסיון להסתיר עדויות להיסטוריה יהודית בהר הבית, כפי שמכחישים האיסלאם והממשלה הפלסטינית.
נכון לאפשר ישנו קושי גדול למבקרים לא מוסלמים להיכנס לאורוות, מה שמונע כניסה מרוב מבקרי ירושלים.
למעלה מ-2000 כתבות והמלצות
לא נמצאו תוצאות להצגה
|
Text text text
|
||
