יש מעט מאוד מילים הטעונים עצמה כמו המילה "ציון", שתי הברות הטומנות בחובן את כמיהתו של עם אובד לאידיליה של ארץ שהיא בית רוחני וגשמי. מתהילים על נהרות בבל לשירי מחאה ותקווה של עבדים שחורים ועד למקצבים של הרגאיי, ציון תמיד ייצגה את התקווה לחיים טובים יותר על אדמה טובה יותר. ולכן כמעט ביזארי לחשוב על הר ציון כעל מקום פיזי, שאפשר להלך בו ולמכור את אדמתו במבחנות כמזכרת למבקרים נוצרים. אבל ישראל היא מקום משונה. ההר, שהוא למעשה יותר גבעה, נמצא בדיוק מעבר לשער ציון של העיר העתיקה (באופן טבעי), והאגדה הירושלמית מספרת שסולימאן המפואר, שבנה את חומות ירושלים, כל כך זעם על אדריכליו שלא כללו את ההר בתוך החומות שערף את ראשם.
ראיות היסטוריות מצביעות על כך שהר ציון המוזכר בתנ"ך הוא ככל הנראה הר הבית של ימינו, ושההר הנוכחי קיבל את שמו במאה הראשונה לספירה- למרות שאיש אינו בטוח למה או כיצד. האתרים בפסגת ההר כוללים את קבר דוד המלך, כנסיית דורמיציון, וקברו של אוסקר שינדלר- שלא לדבר על הנוף המדברי הייחודי בראש ההר.
Text text text
|
||