כיום ירושלים מנוקדת בבתי כנסיות, מכוכים קטנים ועד למבני ענק, אשר כל אחד מהם הוא עדות לחיותה של היהדות בבירת ישראל. אך המצב לא היה כך תמיד. הרבה מההיסטוריה של יהדות ירושלים מאופיינת על ידי ענוות דתית בעידוד מוסלמי, ועד למאה ה-19 פעילויות היהודים היו ממוקדות במתחם קטן, תת-קרקעי, של בתי כנסת ספרדיים בעיר העתיקה.
המכובד מביניהם הוא בית הכנסת הרמב"ן, שנבנה על ידי ר' משה בן נחמן בשנת 1267 לאחר בריחתו מספרד, ושהחייה מחדש את חיי הקהילה השסועים בעקבות מסעות הצלב. בית הכנסת והקהילה לבלבו עד לשנת 1589, כשהוא נסגר בעקבות גזירה עותומנית. כעשור לאחר מכן בית כנסת חדש, ביה"כ יוחנן בן זכאי, נבנה בעיר העתיקה. כשעולים ספרדיים המשיכו להגיע לעיר כן התווספו בתי כנסיות, עד כדי ארבעה: בן זכאי, ביה"כ אינסטנבולי, ביה"כ אליהו הנביא וביה"כ האמצעי.
הקהילה הספרדית בעיר העתיקה המשיכה לבקר בארבעת בתי הכנסיות עד למלחמת העצמאות, וכשהרובע היהודי נכבש על ידי הירדנים הם הוסבו לאורוות. כשישראל כבשה את העיר העתיקה בשנת 1967, ארבעת בתי הכנסת וביה"כ הרמב"ן, שהיה למסגד ומטחנה, עברו רסטורציה ממושכת ומדוייקת וחזרו לשרת את קהילת העיר העתיקה. מבקרים מוזמנים, למרות ששמש בתי הכנסת דורש תרומה קטנה.
למעלה מ-2000 כתבות והמלצות
לא נמצאו תוצאות להצגה
|
Text text text
|
||
