הרובע היהודי הוא השלישי בגודלו מבין ארבעת הרובעים שבעיר העתיקה (המוסלמי, הנוצרי, הארמני והיהודי) והוא מכיל בתוכו אלמנטים ישנים וחדשים כאחד. בעוד שחלק זה בעיר היה ועודנו בית לאוכלוסייה היהודית מהעת העתיקה (למעט בתקופה קצרה בה סולקו היהודים מהעיר על ידי השלטונות הרומאיים) הארכיטקטורה שבו מתוארכת מסוף שנות השישים. בשנת 1948 הרובע ספג הפצצות כבדות מצד הכוחות הירדניים במלחמת העצמאות, ובעוד שכוחות מעטים של הפלמ"ח ניסו להגן עליו, הם נותרו במהרה ללא אספקה ועם אוכלוסיה דתית ומבוגרת וכך הרובע נפל במהירות. האוכלוסיה היהודית פונתה מהרובע והצבא הירדני הפיל כמעט כל בניין בתחומי הרובע למעט כמה בתי כנסת. אך כיום הרובע מאוכלס בציבור דתי אשכנזי כמו גם ספרדי שחי בשלום ובהרמוניה יחסית.
עם תפיסתה של העיר העתיקה בשנת 1967 בידי הישראלים, ניתן אישור לארכיאולוגים לחפור בעמקי האדמה והם מצאו שרידים יקרי ערך מן ההיסטוריה הירושלמית. אתרים ארכיאולוגיים נותרו פתוחים עד היום למבקרים והם כוללים את הקרדו (השביל הרומאי-ביזנטי העתיק), הבית השרוף, הקיר הרחב, המגדל הישראלי ועוד.
ברובע גרים כיום בעיקר יהודים דתיים, רבים מהם מגיעים מחו"ל ובעיקר מארה"ב. ברובע יש גם עשרות של בתי ספר דתיים, רבים מהם גם עוסקים בחינוך התפוצות ויש להם תוכניות לבני נוער מחו"ל. אתרים מרכזיים ברובע הם בית כנסת החורבה, ארבעת בתי הכנסת הספרדיים, הקרדו, מוזיאון היום האחרון, הכותל והבית השרוף.
Text text text
|
||